זהר

שלח) וכד איהי שכינתא בלא בעלה, אתקרי האי מלאך, משנה לה, ואשתניאת דלא אשתמודעין בה חיילין, ומה דאיהי מטרוניתא. ובמאי היא מתכסיא. בההוא דאתקריאת אמה. ודא הוא דאמר קרא, וכי ימכור איש את בתו לאמה, איש: דא קב״ה. בתו: דא שכינתא. לאמה: בת זוגיה דמטטרו״ן, דאיהי מיטטרו"ן, בתוספות יו״ד.

פירוש מעלות הסולם

שלח) וכד איהי שכינתא וכו': וכשהיא היינו השכינה מלכות מתלבשת למטה בבי״ע בלא בעלה, דהיינו באחורים דהארת חכמה המאירים גם לבי״ע, נקרא מלאך זה היינו מטטרו״ן משנה לה, ומשתנית שלא מכירים אותה החיילות של בי״ע במה שהיא המלכה. שואל, ובמה היא מתכסית כלומר מהי צורת הלבוש שלה, ומשיב, באותה שנקראת אמה, וזה הוא שאומר הפסוק וכי ימכור איש את בתו לאמה, איש זה הקב״ה, בתו זוהי השכינה. לאמה זו בת זוגו של מטטרו״ן שהיא מיטטרו"ן בתוספות יו״ד.
פירוש, כמו שמלכות דאצילות להיותה כלולה מעשר ספירות יש בה דכר ונוקבא, כן כשהיא מתלבשת ממעלה למטה במטטרו"ן בבי״ע, יש בה דכר ונוקבא, הזכר הוא מטטרו״ן בלי י', ושליטת המלכות היא מיטטרו״ן בתוספות י' הרומזת על השפעת הארת אחורים של המלכות העליונה בהארת חכמה, ובשעת קטנות שבינה תו״מ דעליון נפלו לחג״ת דתחתון, הנה נשתנו הכלים דעליון וקבלו השם של התחתון, ובינה תו״מ דזו״ן שנפלו לחג״ת דמטטרו"ן נשתנו שמם למטטרו״ן.
וזה אמרו וכד איהו לתתא במטטרו״ן היינו כשהארת הדכר שבמלכות מאיר מלמעלה למטה, בלא שכינתיה משום שהשליטה היא להארת החסדים שבימין לבד אשתני ביה וכו' לא להאיר הארת ג״ר כי אין הארת החכמה יוצאת למטה מגבול האצילות ומאיר רק בו״ק שה״ס ישיבה בסוד שאמרו חז״ל (חגיגה ט״ו.) דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל. כי עמידה היא גדלות ואצילות שעומדים על הרגלים. ישיבה ה״ס קטנות ו״ק לבד. ובגין דא אמר אלישע וכו׳ שראה את שתי השליטות של קטנות וגדלות. שמא ח״ו שתי רשויות יש. (עי׳ בסולם תצא מאמר לקיים כל דבר שלף איש נעלו) וכד איהו שכינתא וכו׳ מאירה באחורים של הארת חכמה בלי שליטת החסדים ואשתניאת וכו׳ בכדי שלא יכירו אותה ומתלבשת בצורת אמה המשמשת את הקדושה בסוד מיטטרו״ן שי׳ של מיטטרו״ן רומזת על שליטת המלכות.