פירוש הסולם
שלז)
בתים לבדים, הני עזקאן עלאין אנון בתים ואתרין לבדים: ואז, אומר הכתוב בתים לבדים, כי אלו טבעות העליונות, שמלמעלה מחזה דז"א, הן נעשות עתה בתים ומקומות להבדים, שהם נה"י שלמטה מחזה דז"א. כלומר שנה"י מקבלים מהם המוחין דהארת חכמה המכונים בית, בסו"ה
בחכמה יבנה בית, ונבחן אשר הטבעות נעשו לבתים בשביל הבדים, שהם נה"י שלמטה מחזה אבל לא בשביל עצמם, כי כשהן לעצמן אינן בחינת בתים אלא טבעות, כלומר שהם רק במוחין דחסדים מכוסים המכונים טבעות, כנ"ל. ושיעור הכתוב הוא, לעומת המסגרת תהינה הטבעות, בתים לבדים, שבעת שהטבעות רוצים להיות בתים לבדים, דהיינו להשפיע להם חכמה, אז תהינה הטבעות לעומת המסגרת, דהיינו שיקבלו מישסו"ת הנקרא מסגרת, ששם הארת חכמה, ואז יתהפכו הטבעות להיות בתים, בשביל הבדים שהם נה"י,
דאינון רתיכי, דלתתא, בגין דדא אתי מסטרא דאשא ודא מסטרא דמיא ודא מסטרא דרוחא וכן כלהו, שהבדים הם המרכבה שלמטה, להיותם נמשכים מהמרכבה עלאה שהיא חג"ת, המכונים מים אש רוח, שקו שמאל דבדים הנקרא הוד בא מצד האש דמרכבה עלאה שהיא גבורה, וקו ימין דבדים הנקרא נצח, בא מצד המים שבמרכבה עלאה שהוא חסד, וקו אמצעי דבדים שהוא יסוד נמשך מצד הרוח דמרכבה עלאה שהוא ת"ת, וכן. כל מה שיש במרכבה עלאה נמשך למרכבה תתאה.
בגין למהוי רתיכא לארונא, כדי שהבדים יהיו מרכבה לארון העדות. ששם השראת השכינה.
ועל דא מאן דמקרב יקרב באלו בדים, ולא במה דלגו: ועל כן כל הקרב יקרב לבדים הללו שהם בחינת נה"י שמחזה ולמטה, ולא במה שהוא לפנים מהם, דהיינו שלא יקרבו להמשיך מוחין מחג"ת שלמעלה מחזה דז"א,
לך לך אמרינן לגזירא, סחור סחור, לכרמא לא תקרב, לך לך אומרים לנזיר, סבב סבב, לכרם לא תקרב.
בר אינוץ דאתחזון לשמשא לגו, לון אתיהיב רשותא לאעלאה לשמשא ולקרבא, וע"ד כתיב והזר וגו', חוץ מאלו הראוים לשמש בפנים, דהיינו אותם שנשמתם היא מחזה ולמעלה דז"א, להם ניתן רשות להכנס לשמש וליקרב, וע"כ כתוב הזר הקרב יומת,
ונתבאר בדברי רבי שמעון, ענין התכללות ב' הקוין זב"ז דמין הב', שנשארים הארות שניהם (
כדלעיל דף רע"ב ד"ה ביאור) והיינו רק במקום נה"י שה"ס הבדים, המקבלים מישסו"ת דרך הטבעות כמבואר, וז"ש
ר"ש פריש פלוגתא (לעיל באות של"ה) כי אחר שמקיים הארת שניהם נבחן שישב את המחלוקת. ועשה שלום ביניהם. אבל ר' אלעזר שלא קיים אלא הארת הימין, א"כ עוד לא נתישב המחלוקת כראוי.
