זהר

שלז) א"ר יהודה, שאני יעקב, דשכינתא הות אחידת ביה, ואתדבקת ביה, הה"ד אנכי ארד עמך מצרימה, לדיירא עמך בגלותא. ואנכי אעלך גם עלה, לאזדווגא בי נשמתך, ולאתקברא גופך בקברי אבהתך, מאי קא מיירי, אע"ג דקא נפקת נשמתיה ברשותא אחרא.

פירוש הסולם

שלז) א"ר יהודה שאני וכו': אר"י, משונה הוא יעקב משאר בני אדם, כי השכינה היתה נאחזת בו ונתדבקה בו, ז"ש​ אנכי ארד עמך מצרימה, לדור עמך בגלות, ואנכי אעלך גם עלה, שנשמתך תזדווג בי, וגופך יקבר בקברי אבותיך. ומהו בא להשמיענו. שאע"פ שיצאה נשמתו ברשות אחר, עם זה, ואנכי אעלך גם עלה, שיקבר בקבר אבותיו.