זהר

שלז) ותאנא, כלהו מרוחא דשמאלא, דלא אתבסם באדם משתכחין, ונפקו מכללא דגופא קדישא, ולא אתדבקו ביה. ובג״כ כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא, ועיילין בנוקבא דתהומא רבא, לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין, דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא, ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא, ובגיני כך אינון לבר, מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון. בהו כתיב מחוץ למחנה מושבו.

פירוש הסולם

שלז) ותאנא כלהו מרוחא וכו׳: ולמדנו כולם נמצאים מריח שמאל שאינו נמתק באדם, שהוא קו אמצעי, ז״א, ויצאו מכלל גוף הקדוש, ולא נתדבקו בו. ומשום זה, כולם טמאים. והולכים ומשוטטים בעולם, ובאים בנקב התהום הגדול, ששם השקיע את קין (כנ״ל אות שכ״ז) להתדבק בדין ההוא הראשון הנקרא קין, שיצא מכלל הגוף למטה, כי היה שמאל בלי ימין (כנ״ל אות שכ״ז) והם מעופפים ומשוטטים בכל העולם, ופורחים ואינם מתדבקים בכלל הגוף, דהיינו בקו האמצעי, ומשום זה, הם לחוץ מכל המחנות שלמעלה ושלמטה, והם טמאים. בהם כתוב, מחוץ למחנה מושבו.