זהר

שלז) אי הוא חטא, כל עלמא מאי חטאו. אי תימא דכל בריין אתו ואכלו מאילנא דא, ואתרמי מכלא. לאו הכי, אלא בשעתא דאדם קאים על רגלוי, חמו ליה בריין כלהו, ודחלו מקמיה, והוו נטלין בתריה, כעבדין קמי מלכא. והוא אמר לון, אנא ואתון, בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יי׳ עושנו, וכלהו אתו בתריה. כיון דחמו דאדם סגיד להאי אתר, ואתדבק ביה, כלהו אתמשכו אבתריה, וגרים מותא ליה, ולכל עלמא.

פירוש הסולם

שלז) אי הוא חטא וכו׳: שואל, אם הוא חטא, כל העולם מה חטאו, ולמה נגזר מות על כל העולם. ואם תאמר, שכל הבריות באו ואכלו מאילן הזה, ונלקח מכולם. אינו כן, אלא בשעה שאדם קם על רגליו, ראו אותו כל הבריות ויראו מפניו, והיו נמשכים אחריו כעבדים לפני המלך. והוא אמר להם, אני ואתם, בואו ונשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה׳ עושנו. וכולם באו אחריו. כיון שראו את אדם משתחוה לאותו מקום, לעץ הדעת, ונתדבק בו, כולם נמשכו אחריו, וע״כ גרם מות לו ולכל העולם. אתרמי, פירושו נלקח, מלשון, ​ביד מאן מרמי ליה (חגיגה טו:).