זהר

שלו) בגנתא דעדן אית היכלא חדא, דאקרי היכלא דבני מרעין. כדין משיח עאל בההוא היכלא, וקרי לכל מרעין וכל כאבין, כל יסוריהון דישראל, דייתון עליה, וכלהו אתיין עליה. ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל, ונטיל עליה, לא הוי בר נש דיכיל למסבל יסוריהון דישראל, על עונשי דאורייתא. הה"ד אכן חליינו הוא נשא וגו'. כגוונא דא רבי אלעזר בארעא.

פירוש הסולם

שלו) בגנתא דעדן אית וכו': בגן עדן יש היכל אחד, שנקרא היכל החולים. אז משיח נכנס בהיכל ההוא, וקורא כל המחלות וכל המכאובים וכל היסורים של ישראל, שיבואו עליו. וכולם באים עליו. ולולא שהוא מקל מעל ישראל ולוקחם עליו, לא היה אדם שיכול לסבול יסוריהם של ישראל על עונשי התורה. ז"ש, אכן חליינו הוא נשא וגו'. כעין זה רבי אלעזר בארץ, היה מקבל עליו יסורים בשביל ישראל (ב"מ פד ע"ב).