זהר

שלו) ואי תימא, עלמא דלעילא, מאן איהו, והא ההוא רקיעא תמינאה עלאה סתימאה, עלמא דלעילא איהו, והכי אקרי, דהא תרין עלמין נינהו כמה דאתמר. אלא, איהו עלמא עלאה, וכל אינון דנפקי מניה, על שמיה אקרון, ואינון דנפקי מעלמא תתאה, על שמיה אקרון, וכל האי והאי כלא חד, בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין.

פירוש הסולם

שלו) ואי תימא עלמא וכו': ואם תאמר, עולם העליון מי הוא, הלא אותו רקיע השמיני העליון הסתום, הוא עצמו הוא עולם העליון, וכן הוא נקרא, כי ב' עולמות הם ולא יותר, כמו שלמדנו, ואיך תאמר, שהוא הזן את עולם העליון, שמשמע שהוא בחינה אחרת מן עולם העליון. ומשיב, אלא רקיע העליון עצמו, הוא עולם העליון, וכל אלו המדרגות היוצאים ממנו נקראים על שמו, דהיינו עולם העליון. וכל זה וזה, דהיינו הרקיע העליון והתחתון, הכל אחד. ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים.
ולא יקשה לך שלעיל אמרנו שרקיע העליון הוא במקום פה דא"א, וכאן אומר שהוא עולם העליון, ועולם העליון הוא בינה. והענין הוא כי ע"כ אומר דהא תרין עלמין נינהו, כלומר שאין יותר בכל פרצוף מן שני עולמות, אשר למעלה מחזה נבחן לעולם העליון, ולמטה מחזה לעולם התחתון. ולפיכך גם למעלה מחזה דא"א נבחן כולו לעולם העליון. וגם הוא נבחן לבינה, כי הרקיע שה"ס צמצום ב' לא נעשה אלא על בינה דא"א שהוציאה לחוץ מראש.