זהר

שלו) ובתרין אלין, אחיד דוד מלכא לבתר, מן מואב אתת רות, ונפק מנה דוד מלכא. מן עמון אתעטר דוד מלכא, בהאי עטרא, דאיהי סהדותא לזרעא דדוד, דכתיב ויתן עליו את הנזר ואת העדות. והאי הות מן מלכם, דרגא דבני עמון, דכתיב ויקח את עטרת מלכם.

פירוש הסולם

שלו) ובתרין אלין אחיד וכו': ובשנים אלו, עמון ומואב, נאחז דוד המלך. כי אחר כך, באה רות מן מואב, ויצא ממנה דוד המלך, ומן עמון נתעטר דוד המלך באותה העטרה, שהיא עדות לזרעו של דוד, שכתוב, ​ויתן עליו את הנזר ואת העדות. ונזר זה חיה מן מלכם, שהוא מדרגת בני עמון, שכתוב,​ ויקח את עטרת מלכם.