זהר

שלו) פתח ואמר עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו'. עמי, כמה קב"ה אבא רחמן על בנוי, אע"ג דחאבו גביה, כל מלוי ברחימו לגבייהו, כאבא לגבי בריה. חטי בריה לגבי אבוי, אלקי ליה, כ"כ דאלקי ליה לא תב מארחיה, נזיף ביה במלין ולא קביל. אמר אבוי, לא בעינא למעבד לברי כמה דעבדנא עד יומא. אלו אלקייה יהא חשיש ברישיה, הא כאיבא דיליה גבאי. אהא נזיף ביה, הא דיוקניה משתניא, מה אעביד, אלא איזיל ואתחנן לגביה, ואימא ליה מלין רכיכין, בגין דלא יתעצב.

פירוש הסולם

שלו) פתח ואמר, עמי וכו': פו"א, עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו'. עמי, כמה הקב"ה הוא אב רחמן על בניו, אע"פ שחטאו אליו, כל דבריו הם באהבה להם, כאב אל בנו. חטא הבן לאביו, מכה אותו, וכל כמה שמכה אותו אינו חוזר מדרכו. גוער בו בדברים, ואינו מקבל ממנו. אמר אביו, איני רוצה לעשות לבני כמו שעשיתי עד הנה, אם אכה אותו יהיה כואב בראשו, וכאבו עלי. אהיה גוער בו, הרי צורתו משתנה. מה אעשה. אלא אלך ואתחנן לו, ואומר לו דברים רכים, כדי שלא יעצב.