זהר

שלו) תאנא, מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים. אלא משום דחמן בהו גופא קדישא, ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי, הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא. לא. דח״ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא, לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב וגוייתו כתרשיש. וכתיב וגבותם מלאות עינים. והאיש גבריאל. כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו.

פירוש הסולם

שלו) תאנא, מאי תיאובתא וכו׳: למדנו, מה היא תאותם של הקליפות, לתלמידי חכמים. ומשיב, אלא משום שרואים בהם גוף קדוש, ורוצים להתכלל, דהיינו לינק, מהגוף ההוא. ואם תאמר, אם כן, הרי מלאכים הקדושים שאינם בכלל גוף. ומשיב, לא. אם היו, חס ושלום, לחוץ מכלל גוף הקדוש, שה״ס הקו האמצעי, לא היו קדושים, ולא היו מתקיימים. כי כתוב, וגוייתו כתרשיש. וכתוב, וגבותם מלאות עינים. והאיש גבריאל. הרי שכולם הם בכלל אדם, בקו האמצעי. חוץ מאלו שאינם בכלל הגוף, אלא מקו שמאל, שהם טמאים ומטמאים, כל מי שיקרב אצלם.