זהר

שלה) שכינתא איהי מעשה בראשית, ואוקמוה, אין דורשין במעשה בראשית בשנים. בגין דענפין דאילנא, אינון פרודות מלמעלה בכנפי חיון, ידו"ד לימינא, אדנ"י לשמאלא. חתן לימינא, כלה לשמאלא. כד אתיין לה לחופה, בכמה מיני נגונא, צריכין ישראל לאתערא לון לתתא, בשירות ותשבחות, בכל מיני נגונא בצלותא, הא קא אתיין לחופה.

פירוש הסולם

שלה) שכינתא איהי מעשה וכו': השכינה היא מעשה בראשית. והעמידו, אין דורשין במעשה בראשית בשנים (חגיגה יא:) משום שענפי האילן, שהם החיות, הם פרודות מלמעלה בכנפי החיות, (כנ"ל אות שי"ב) הויה לימין, ואדני לשמאל. כי ז"א ה"ס חסדים שבימין והמלכות ה"ס שמאל, בלי יחוד זב"ז, ונמצא שהחתן הוא לימין, והכלה היא בשמאל. וכשמביאים אותה לחופה (עי' תרומה אות קכ"ו) בכמה מיני נגון, צריכים ישראל לעורר אותם מלמטה, אל היחוד, בשירות ותשבחות בכל מיני נגון בתפלה, כי הנה הם באים לחופה. דהיינו אל היחוד (כמ"ש שם).