זהר

שלג) וישתחו ישראל על ראש המטה, מאן ראש המטה. דא שכינתא. אר"ש, ח"ו. אלא לדידיה כרע וסגיד. ת"ח, מטה: דא שכינתא. דכתיב הנה מטתו שלשלמה. ראש המטה מאן הוא. דא יסודא דעלמא, דהוא רישא דערסא קדישא. על ראש: דא ישראל, דקאים על ראש המטה, בגיני כך, ישראל לדידיה קא סגיד.

פירוש הסולם

שלג) ​וישתחו ישראל על ראש המטה: שואל,מי ראש המטה, ומשיב זו היא השכינה, דהיינו מפני ​שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה. (כמ"ש שבת ז.) אמר ר"ש, חס ושלום, לומר שהיה משתחוה אל השכינה, כי היה מרכבה לספירת תפארת, שהיא למעלה מהשכינה, אלא למדת עצמו, שהוא תפארת, היה כורע ומשתחוה. ומפרש דבריו, בוא וראה, מטה זו היא השכינה, שכתוב עליה, הנה מטתו שלשלמה. ראש המטה, מי הוא. זהו יסוד העולם, שהוא הראש של המטה הקדושה, שהיא השכינה. על ראש, זהו ישראל שהוא תפארת, העומד על ראש המטה, שהוא יסוד כי הת"ת הוא ממעל היסוד. משום זה נמצא שישראל, לעצמו היה משתחוה, דהיינו לתפארת.