פירוש הסולם
שלב)
דא עיטא דאתכסיא ודא עיטא דאתגליא: זו עצה נסתרת, וזו עצה נגלית, ומפרש.
פעור, הוא בנגלה, וכל מעשיו דהיינו עבודתו הוא בנגלה.
מלכם, הוא בנסתר ומכוסה, וכל מעשיו, דהיינו עבודתו המה בסתר. מאלו השנים נפרדו מיני טומאות הרבה למינן, ומסבבים את ים הגדול, שהוא הנוקבא, ואת כל בחינות הטומאה. וכל אחד ואחד נוטה אל מקומו.
פירוש כי נמשכו, בהסתת הנחש ב' קליפות, שהם ג"ר וו"ק דהארת השמאל. שבטומאה,
פעור הוא ג"ר
ומלכם הוא ו"ק. והיו מסודרות בהיפוך מהנוקבא דקדושה, כדרך הטומאה שהוא הפוכה לקדושה. כי בנוקבא דקדושה, הג"ר שבה דהיינו מחזה שלה ולמעלה היא במכוסה, כלומר שמכוסה מהארת חכמה. ומחזה ולמטה שבה, היא במגולה, דהיינו שהארת חכמה מתגלית שם. וכן יש בה ב' נקודין מפתחא ומנעולא, שמנעולא גנוזה בג"ר שבה, והמפתחא שולטת בה בגלוי בו"ק שמחזה ולמטה שבה, כנ"ל (
בהקדמת הזהר דף קכ"ג אות קכ"ב ד"ה ב' ע"ש) ואלו ב' הקליפות הם בהיפך כי הקליפה
דפעור שהיא בחינת ג"ר שמחזה ולמעלה היא המגולה, והקליפה
דמלכם, שהיא בחינת ו"ק שמחזה ולמטה, היא המכוסה. וכן בקליפת פעור שהוא מחזה ולמעלה מושלת המפתחא, ובקליפת מלכם שהיא מחזה ולמטה מושלת המלכות דמדת הדין הבלתי ממותקת.
