זהר

שלב) פקודא דא, לקיים פריה ורביה, לקיים בן ובת. בגין דאב, תמן י׳, ואם, תמן ה׳, בן תמן ו׳, בת תמן ה׳. ואב ואם דלית לון בן ובת, גם יי׳ לא שריא עלייהו. וכגוונא דא בעובדא דבראשית, אמר פרו ורבו. פרו, מסטרא דימינא. ורבו מסטרא דשמאלא. דביה ברא אלהים כלא, וברא דא עמודא דאמצעיתא. את הארץ, דא שכינתא. ואמאי צריך ד׳, באב ואם בן ובת. בגין דהא אתקדשו ואתברכו בשלש קדושות, ושבע ברכאן, דאינון י', צריכין למהוי ד׳ אתוון, דשריין עלייהו עשרה, למהוי בר נש רשות היחיד למאריה, דרחבו ד׳ וגבהו י'.

פירוש מעלות הסולם

שלב) פקודא דא לקיים וכו׳: מצוה זו לקיים פריה ורביה, לקיים בן ובת. משום שאב שם י׳ של הוי״ה, ואם שם ה׳ של הוי״ה בן שם ו׳ של הוי״ה, בת שם ה׳ של הוי״ה, ואב ואם שאין להם בן ובת, גם שם הוי״ה לא שורה עליהם. וכעין זה במעשה בראשית, אמר פרו ורבו, פרו, מבחינת הימין. י' של הוי״ה ורבו, מבחינת השמאל ה׳ של הוי״ה, שבה הכל ברא אלקים. ובן זהו העמוד האמצעי, תפארת ו' של הוי״ה, את הארץ זוהי השכינה מלכות ה׳ אחרונה של הוי״ה. ולמה צריך ד׳ באב ואם בן ובת, כדי להשרות את השם. משום שהרי נתקדשו ונתברכו בשלש קדושות ושבע ברכות, שביחד הם עשר, וצריכים להיות ד' אותיות שהן: אב ואם בן ובת, ששורה עליהן עשר, כדי שיהיה האדם רשות היחיד לאדונו. שרחבו ד׳ וגבהו עשרה.