זהר

שלא) וכמה איהי תבירא מגו ההוא תבירו דאתלבנותא דגיהנם. דההוא תבירו דאשא תתאה. ואע"ג דנחית מלעילא, אבל כיון דמטא לארעא לתתא, איהו אשא דלא דקיק, ונשמתא אתענשא ביה, ואתברת. כדין קב"ה אפיק שמשא דנהיר מאינון ארבע פתחין דנהרין ברקיעא דעל גנתא, ומטא לההיא נשמתא ואתסיאת. הה"ד וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.

פירוש הסולם

שלא) וכמה איהי תבירא וכו': וכמה הנשמה שבורה, משבירה ההוא של התלבנות בגיהנם, כי היא שבירה מאש תחתונה. ואע"פ שיורדת מלמעלה מנהר דינור, אבל כיון שמגיעה לארץ למטה. נעשית אש שאינה דקה, והנשמה נענשה בה ונשברת. אז הקב"ה מוציא השמש, דהיינו אור עליון, המאיר מאלו ד' הפתחים המאירים ברקיע שעל הג"ע, (כנ"ל אות רצ"ט בהסולם) ומגיע לנשמה ההיא ומתרפאת. ז"ש, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה.