זהר

שלא) ת"ח, דאמר ר"ש, כתיב זה ספר תולדות אדם. וכי ספר הוה ליה. אלא אוקמוה דקב"ה אחמי ליה לאדם הראשון, דור דור ודורשיו וכו'. היאך אחמי ליה,אי תימא דחמא ברוח קודשא, דאינון זמינין למיתי לעלמא. כמאן דחמא בחכמתא, מה דייתי לעלמא, לאו הכי. אלא חמא בעינא, כלהו. וההוא דיוקנא דזמינין למיקם ביה בעלמא, כלהו חמא בעינא מ"ט, בגין דמיומא דאתברי עלמא, כלהו נפשאן דזמינין למיקם בבני נשא כלהו קיימין קמי קב"ה, בההוא דיוקנא ממש, דזמינין למיקם ביה בעלמא.

פירוש הסולם

שלא) ת"ח דאמר ר"ש וכו': בוא וראה, מה שאמר ר' שמעון. כתוב ​זה ספר תולדות אדם. ושואל וכי ספר היה לו. ומשיב אלא בארוה, שהקב"ה הראה לו לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו'. ואיך הראה לו כל הצורות. אם תאמר, שראה ברוח הקדש שהן עתידות לבא בעולם, כמו המסתכל בחכמה לדעת מה שעתיד לבא בעולם. אינו כך, אלא ראה אותן כולן בעין, ובאותו הצורה שהן עתידות לעמוד בה בעולם, הכל ראה בעין.
מה טעמא בגין וכו': ושואל, מה הטעם שהיה יכול לראותם כולם בעינו. ואומר, משום שמיום שנברא העולם, כל הנפשות העתידות לקום בבני אדם, כולם עומדים לפני הקב"ה, באותה הצורה ממש, שעתידים להיות בעולם.