זהר

שלא) כגוונא דא, והיה כל הנשוך וראה אותו וחי, אמאי. אלא כד סליק לעינוי, וחמי דיוקנא דההוא דנשיך ליה, הוה דחיל, וצלי קדם יי׳, והוה ידע דאיהו עונשא דחייביא. כל זמן דברא חמי רצועה דאבוי, דחיל מאבוי. אשתזיב מרצועה, אשתזיב מכלא. מאן גרים ליה לאשתזבא. ההוא דחמי בעינוי ההוא רצועה, ההוא רצועה גרים ליה לאשתזבא. וע״ד וראה אותו וחי, חמי רצועה דאלקי ליה, ואיהו עביד ליה לאשתזבא. אוף הכא וראיתם אותו וזכרתם, ועשיתם ודאי. ואי לאו, הא רצועה, דהאי יגרום לכון, למהוי תבין לפולחנא דילי תדיר, וכדין ועשיתם.

פירוש הסולם

שלא) כגוונא דא, והיה וגו׳: כעין זה, והיה כל הנשוך וראה אותו וחי. למה. אלא, כשמעלה לפני עיניו ורואה הצורה של אותו שנשכו הי׳ מפחד והתפלל לפני ה׳. והי׳ יודע שזה היא עונש לרשעים. כל זמן שהבן רואה הרצועה של אביו הוא מפחד מאביו, ניצל מן הרצועה ניצל מכל. מי גרם לו להנצל, הוא מה שראה בעיניו אותה רצועה, נמצא שאותה הרצועה גרמה לו להנצל. וע"כ, וראה אותו וחי, ראה הרצועה שהכה אותו, והיא גורמת לו להנצל. אף כאן, וראיתם אותו וזכרתם, ועשיתם ודאי. ואם לא, הרי הרצועה, דהיינו התכלת, שזה יגרום לכם שתשובו אל העבודה שלי תמיד. ואז ועשיתם.