זהר

שכ) בזמנא דהאי ימינא אתהדר לאחורא, כד"א, השיב אחור ימינו, כדין כוס של ברכה אתיהיב בשמאלא. כיון דאתיהיב בשמאלא, שריאו עלאי ותתאי למפתח עליה קינה. ומאי קאמרי. איכה, אי כה, אי כוס של ברכה, דאתר עלאה דהוית יתבא בגויה אתמנע ואתגרע מנה בגיני כך שיר השירים, דהוה מסטרא דימינא, כל מלוי רחימו וחדוה. איכה, דחסיר ימינא, ואשתכח שמאלא, כל מלוי אינון קנטורין וקינין.

פירוש הסולם

שכ) בזמנא דהאי ימינא וכו': בזמן שימין הזה הושב לאחור, כש"א השיב אחור ימינו, אז, כוס של ברכה, שהיא המלכות, ניתן בשמאל, ששם הדינים מחמת חסרון חסדים, כיון שניתן בשמאל מתחילים העליונים והתחתונים לפתוח עליה קינה. ומה אומרים. ​איכה, שהוא אותיות אי כה, דהיינו אי כוס של ברכה, שהוא המלכות הנקראת כה. כי המקום העליון שהיתה יושבת בתוכו, דהיינו מקום בינה. נמנע ונגרע ממנה. משום זה, שיר השירים שהוא מצד ימין, כל דבריו אהבה ושמחה, איכה, שחסר הימין ונמצא רק השמאל, כל דבריו הם תרעומת וקינות.