זהר

שכ) כדין רוחא מודעא לנשמה, ונשמה לקב"ה, וכדין קב"ה אתער, וחס על עלמא, ודא על גלותא דס"ת מאתריה, וחייא אתין למבעי רחמי על קברי מתיי. ווי לדרא, אי אצטריך ס"ת לאגלאה ליה מאתר לאתר, אפילו מבי כנישתא לבי כנישתא, דהא לא אשתכח בינייהו על מה ישגחון עלייהן.

פירוש הסולם

שכ) כדין רוחא מודעא וכו': אז, הרוח מודיע אל הנשמה,והנשמה להקב"ה, ואז נתעורר הקב"ה ומרחם על העולם. וכל זה הוא, על גלות ספר התורה ממקומו, ומשום שהחיים באו לבקש רחמים על קברי המתים. אוי לדור, אם צריכים להגלות ספר תורה, ממקום למקום ואפילו מבית הכנסת לבית הכנסת כדי להתפלל, משום שלא נמצא ביניהם מי שישגיח עליהם ויתפלל עליהם. כי אין צדיק ביניהם.