זהר

שכ) הכי כד מצלין ישראל, מיכא"ל טאס עלמא בטיסא חדא. וגבריא"ל טאס בתרין טאסין. וכד נפיק דבורא מישראל, בהלכה, בצלותא, ובכל פקודא דשכינתא תמן. אינון רצין לגבה, ושבין בה בשליחות מאריהון. ובכל אתר דשמעין קלא דאורייתא, דתמן קב"ה, אינון רצון לגבי ההוא קלא, ותייבין בה בשליחותא דמאריהון. דבכל קלא דשם ידו"ד לית תמן, בדבורא דלית תמן אדני לא רצין ושבין תמן. ובג"ד, ורגליהם רגל ישרה, כי ישרים דרכי ידו"ד, באתר דידו"ד תמן, איהו דרך ישרה. ואי לית תמן ידו"ד, לאו איהו דרך ישרה.

פירוש הסולם

שכ) הכי כד מצלין וכו': כך כשישראל מתפללים, מיכאל מעופף העולם בעפיפה אחת, וגבריאל מעופף בב' עפיפות, וכשהדבור יוצא מישראל בהלכה, בתפלה, ובכל מצוה, שהשכינה שם, הם רצים אליה אל השכינה, ושבים עמה עם השכינה, בשליחות אדונם. ליחדה עם הויה. ובכל מקום ששומעים קול תורה שהקב"ה שם, הם רצים אל קול ההוא, ושבים בו בשליחות אדונם. ובכל קול שאין שם הוי"ה, ודבור שאין שם אדני, אין מיכאל וגבריאל רצים ושבים שם. ומשום זה ורגליהם רגל ישרה. כי ישרים דרכי הוי"ה. במקום שיש שם הוי"ה, שה"ס קו האמצעי, שם הוא דרך ישרה (כנ"ל אות שי"ז) ואם אין שם הוי"ה, אינו דרך ישרה.