זהר

שכ) וע"ד, כיון דאיהו נטיל נשמתא, וסאיב גופא, כדין אתייהיב רשו, לכל אינון סטרי מסאבן, לשריא עלוי. דהא ההוא גופא אסתאב, מסטרא דההוא חויא בישא, דשריא עלוי. וע"ד, בכל אתר, דההוא חויא בישא שארי מסאב ליה, ואסתאב.

פירוש הסולם

שכ) וע"ד כיון דאיהו נטיל נשמתא, וסאיב גופא, כדין אתייהיב רשו לכל אינון סטרי מסאבן לשריא עלוי, וכו'. ועל כן כיון שמלאך המות לקח הנשמה וטימא את הגוף, ניתן רשות אז לכל מיני טומאה לשרות על הגוף, כי גוף ההוא נטמא מצד אותו נחש הרע השורה עליו. כי המות מסובבת ממנו. ועל דא, בכל אתר דההוא חויא בישא שארי, מסאב ליה ואסתאב, ועל כן בכל מקום שאותו נחש הרע שוכן, מטמא אותו, והוא נטמא.