זהר

שכח) ואי תימא אי הכי עונשא לית לה לנשמתא בהאי. תא חזי, ווי לנשמתא דסבלת אשא נוכראה, ואע"ג דאיהי אתלבנא. אבל כד זוהמא איהו סגי עלה, ווי לנשמתא דסבלת ההוא עונשא, בגין דההוא זוהמא בתרי זמני אתלבנת בנורא.

פירוש הסולם

שכח) ואי תימא אי וכו': ואם תאמר א"כ, אין בזה עונש לנשמה. שהרי היא רק מתרחצת. בוא וראה, אוי לנשמה הסובלת אש זרה, אע"פ שהיא מתלבנת בזה. אבל כשהזוהמא נתרבה עליה אוי לנשמה שסובלת עונש ההוא, כי זוהמא ההיא מתלבנת באש שתי פעמים.