זהר

שכח) ר' אבא אמר, מאי דכתיב ​ואת שבתותי קדשו, אלא אין עונתן של ת"ח, אלא משבת לשבת, ומזהר להו, דהואיל דתשמיש המטה דמצוה הוא, קדשו. כלומר, קדשו עצמכם בשבתותי, בההוא תשמיש דמצוה. אמר רב יהודה אמר רב, האי מאן דעייל לקרתא, וחמי נשי שפירן ירכין עינוי, ויימא הכי סך ספאן, איגזר איגזרנא קרדינא תקיל פוק פוק, דאבוי קדישא דשבתא הוא. מ"ט דחמימות דארחא שלט ביה, ויכיל יצה"ר לשלטא עלוי. (ע"כ מדה"נ)

פירוש הסולם

שכח) אמר ר' יהודה אמר רב וכו': אר"י א"ר, כל מי שנכנס לעיר ורואה נשים יפות, ישפיל עיניו, ויאמר כך. סך ראה, ספאן, אגזר אגזרנא, שנחצב נחצבתי מן הורים ספונים, דהיינו חשובים. קרדינא תקיל, פוק פוק, מכשול הקשה, דהיינו הקליפה המביאה הרהורי נשים, צא צא ממני, דאבוי, קדישא דשבתא הוא. כי פירי קדוש של שבת הוא, כלומר שנולד מזווג של שבת, שאין לקליפות אחיזה בהנולד מזווג של שבת. ושואל, מהו הטעם, שהנכנס לעיר מחייב לומר לחש הזה. ואומר שהוא משום שחמימות יגיעת הדרך שולט בו, וע"כ יכול היצר הרע לשלוט עליו. (ע"כ מדרש הנעלם)