זהר

שכח) ואע״ג דטמירין אינון. מתפשטין דא בדא, ואתעבידו גופא חד ומהאי גופא, נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא, תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא ס״ד. אלא דא לסטרוי, ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא, דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי אדם, דכליל כלא, אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן, בצרורא דאתכלא.

פירוש הסולם

שכח) ואע"ג דטמירין אינון וכו׳: חוזר למטרם שנכללו זה עם זה, שאז היו מכוסים, כי קין אכפייה ואטמריה להבל קמיה, וכן קין היה טמיר, שנאמר ומפניך אסתר. ואומר, אע״פ שהיו נסתרים, התפשטו זה בזה, ונעשו גוף אחד, והיינו בשליטתו של קין, ומהגוף הזה, יורדות נשמות הרשעים החטאים אמיצי רוח. משום שהוא בשליטתו של קין. שואל, וכי משניהם ביחד יורדות נשמות, הלא המה ב׳ קצוות. ומשיב, אלא זה אל הצד שלו וזה אל הצד שלו. כלומר שמקין נמשכות נשמות רשעים הדבקים בפסולת השמאל, ומהבל נמשכות נשמות לרשעים הדבקים בפסולת הימין. וכל זה מטרם שנכללו זה עם זה בשקיעא דימא ובא דמבסם דמעות עלאין. אבל אחר שנמתקו, נמשכות מהם נשמות צדיקים, שאינם כל כך צדיקים (כנ״ל ב״א אות תנ״ו) אשרי הם הצדיקים שנשמותיהם נמשכות מהגוף הזה הקדוש שנקרא אדם, הכולל הכל, שהוא מקום, שהעמדות שה״ס הג״ר והספירות הקדושות מתחברות יחד. בצרור האשכול. כלומר, שכל הספירות הג״ר והו"ק, הימין והשמאל הכל כלולים בו יחד.