זהר

שכח) ר״ש אקיש ידוי ובכה, ואמר ווי אי אימא וגלינא רזא, ווי אי לא אימא, דייבדון חברייא מלה. אהה יי׳ אלהים כלה אתה עושה את שארית ישראל. מאי אהה. ומאי כלה אתה עושה. אלא רזא דמלה, בזמנא דה׳ תתאה אתתרכת מהיכלא דמלכא, ה׳ אחרא עלאה בגינה מנעת ברכתא. וכדין כתיב, אהרן כלה אתה עושה. בגין דכד איהי אתמנעת מברכאן, ה׳ אחרא מנעת לון מכלא. מאי טעמא. בגין דברכאן לא משתכחי, אלא באתר דשריין דכר ונוקבא.

פירוש הסולם

שכח) ר״ש אקיש ידוי וכו׳: ר״ש הכה ידיו זו אל זו, ובכה. ואמר, אוי אם אומר ואגלה סוד, אוי אם לא אומר, ויאבדו החברים דבר זה. אהה ה׳ אלקים כלה אתה עושה את שארית ישראל. מהו אהה. ומהו כלה אתה עושה. ומשיב, אלא סוד הדבר, בזמן שה׳ תחתונה, דהויה, שהיא המלכות, נגרשת מהיכל המלך, ה׳ אחרת עליונה, דהויה, שהיא בינה, מונעת הברכות בשבילה, ואז כתוב אהה כלה אתה עושה, כי הפגם מגיע בב' ההין דהוי״ה בבינה ומלכות, כי כשה׳ תחתונה נמנעת מלקבל ברכות ה׳ האחרת העליונה מונעת הברכות מכל, שאינה משפעת גם לז״א. מהו הטעם. הוא משום שהברכות אינן נמצאות אלא במקום ששורים דכר ונוקבא. וכיון שהמלכות נגרשת מז״א, אין ברכות גם בז״א, להיותו בלי נוקבא.