זהר

שכז) ורזא דמלה, דכתיב מי חטאת, כד"א לפתח חטאת רובץ. ובגין דאיהי פתח חטאת רובץ ודאי, בקדמיתא כתיב, והוציא אותה אל מחוץ למחנה. ובגין כך אתייהיבת לסגן, ולא לכהנא רבא, ודא הוא טהור מטמא, בקדמיתא טמא, והשתא טהור. וכל סטר רוח מסאבא, כיון דחמא דא, ערק, ולא יתיב בההוא דוכתא.

פירוש הסולם

שכז) ורזא דמלה דכתיב וכו': וסוד הדבר כי כתוב, מי חטאת, שהוא כש"א, לפתח חטאת רובץ, כך הפרה היא לפתח חטאת רובץ, וכיון שהיא פתח חטאת רובץ ודאי, ע"כ כתוב בתחילה, והוציא אותה אל מחוץ למחנה. ומשום זה ניתנה עשיתה לסגן ולא לכהן גדול. וזו היא טהור מטמא. מתחילה טמא ועתה טהור. וכל צד רוח הטומאה כיון שרואה זה, הוא בורח, ואינו יושב במקום זה. וע"כ מטהרת הטמאים.