חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות שכז

זהר

שכז) בראשית ברא אלקים, רזא דראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. דא חכמה עלאה, דאיהי ראשית. ב' ביתא דעלמא, לאתשקאה, מההוא נהר, דעייל ביה. רזא דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ונהר דאכניש כלא, מעומקא עלאה, ולא פסיקו מימוי לעלמין, לאשקאה לגנתא.

פירוש הסולם

שכז) בראשית ברא אלקים רזא דראשית עריסותיכם חלה וגו' דא חכמה עלאה דאיהי ראשית: בראשית וגו' הסו"ה ראשית עריסותיכם וגו', שזה חכמה העליונה הנקרא ראשית. כי יליף גזרה שוה מה ראשית האמור בהכ' ראשית עריסותיכם הוא חכמה עלאה, אף ראשית האמור כאן הוא חכמה עלאה. והיינו בינה השבה להיות חכמה. כנודע.
ב' ביתא דעלמא לאתשקאה מההוא נהר דעייל ביה רזא דכתיב ונהר יוצא מעדן: ב' דבראשית יורה על הבית של העולם דהיינו הנוקבא דז"א, שבעת שמקבלת המוחין דחכמה נעשית בית לישוב העולם (כנ"ל דף י"ב ד"ה פירוש) להשקותה דהיינו שמקבלת המוחין מאותו הנהר שנכנס בה. בסוד הכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, שפירושו, ונהר דאכניש כלא מעומקא עלאה ולא פסיקו מימוי לעלמין לאשקאה לגנתא, ונהר. האוסף הכל מעומק העליון, שמימיו אינם פוסקים לעולם, להשקות את הגן. פירוש. ונהר, ה"ס ישסו"ת. היוצא מעדן, שא"א הנק' עדן הוציאו לחוץ מהראש. ועשה זאת, כדי להשקות את הגן, כדי שישסו"ת ישקה את הגן שהיא הנוקבא דז"א. כי לולא יציאת ישסו"ת לא היה להנוקבא שום מוחין (כנ"ל דף ז' ד"ה וטעם) ואומר, שישסו"ת אינו מקבל המוחין ישר מא"א, אלא הוא מקבל אותם ע"י או"א עלאין הנקראים עומקא עלאה שזווגם לא פסיק לעלמין. וז"ש ונהר דאכניש כלא וכו'.