זהר

שכז) והכי הוא. ולא ראיתי צדיק נעזב, דא הוא שבחא דיחודא, דלא אשתכח יום בלא לילה, דהא לילה ביה אשתכח תדירא, וצדיק אחיד לעילא, ואחיד לתתא.

פירוש הסולם

שכז) והכי הוא, ולא וכו': וכן הוא ביאורו, ולא ראיתי צדיק נעזב, זה הוא שבחו של יחוד ז"א ונוקביה, ללמדנו שאינו נמצא יום, שהוא ז"א בלי לילה שהיא הנוקבא. כי הלילה נמצא דבוק ביום תמיד, דהיינו ז"א בנוקביה. והצדיק, שהוא יסוד, נאחז למעלה, בז"א, שהוא יום, ונאחז למטה, בנוקבא, שהוא לילה. שזה סוד היחוד השלם, בזווג תמידי שאינו נפסק.