זהר

שכז) רב יוסף כד הוה נחית לבבל, חמא אינון רווקיא, דהוו עיילי ונפקי ביני נשי שפירין, ולא חטאן, אמר לון לא מסתפו אלין מיצה"ר, אמרו ליה, לא מקונדיטון בישא קאתינא, מקדושתא דקדישא אתגזרנא, דאמר רב יהודה אמר רב, צריך אדם לקדש עצמו בשעת תשמיש, ונפקי מניה בני קדישי, בני מעלי, דלא מסתפו מיצה"ר. שנאמר והתקדשתם והייתם קדושים.

פירוש הסולם

שכז) רב יוסף כד הוה וכו': רב יוסף, כשירד לבבל ראה בחורים, פנוים מאשה, שהיו נכנסים ויוצאים בין נשים יפות ואינם חוטאים. אמר להם: אינכם מפחדים מפני יצר הרע. אמרו לו אין אנו באים מתערובת רע מקדש הקדשים נחצבנו. כלומר, שאמרו לו, שהוריהם לא היה להם מחשבות זרות. בעת שנחצבו מדם, אלא מחשבות קדושות ומקודשות, ועל כן אינם מפחדים מפני היצר הרע.