זהר

שכז) בההוא יומא דאיהו חמש"ה לחדש, יומא דחמשין תרעין, הוה כד קבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני, ונחתי כמה רתיכין, כמה משריין דסחרין כורסי יקרא עילאה, וקב"ה יתיב על כורסייא, גו יקרא עילאה דמלכא שליטא בהידורא. ורפיד שמיא ושמי שמיא על טורא דסיני, ויהיב אורייתא.

פירוש הסולם

שכז) בההוא יומא דאיהו וכו׳: ביום ההיא, שהוא חמשה לחודש שה"ס חג"ת נ"ה, שכל אחת מהן כלולה מעשר, הוא יום של חמשים שערי בינה, שהיו נגלים ביום שקבלו ישראל את התורה בהר סיני. כלומר, שהוא אותה הבחינה של גילוי שער הנ', כמו שהיה במתן תורה. שירדו כמה מרכבות, כמה מחנות, שמסבבים כסא הכבוד העליון, שהוא בינה, והקב"ה יושב על הכסא, בתוך כבוד העליון, שהוא בינה, של המלך המושל בהידור. ושטח השמים, שהם בחינת ז"א, ושמי השמים, שהם בינה, על הר סיני, ונתן התורה.