פירוש הסולם
שכז)
ומקבות והגרזן וגו' לא נשמע: משום שתולעת הנקרא שמיר בקע הכל, ולא נשמע דבר כי לא נצרכו לעבוד בכלים אחרים. והכל באות ונס היה. פירוש. שלא היו צריכים למקבות וגרזן לבקוע האבנים, כי היה להם תולעת הנקרא
שמיר, ונתנו אותה על האבנים והיו מתבקעות תחתיו.
(כמ"ש במס' סוטה דף מח:) כותב עליהם בדיו, ומראה להן
שמיר מבחוץ, והן נבקעות מאליהן.
פנימיות הדברים. המדרגות נק' אבנים, והדינים הבוקעים את המדרגות באמצען, לכו"ח ולבינה ותו"מ, נקראים בשם
שמיר. ונקרא כן, מטעם היותו
שמור מפני אחיזת החיצונים כי ה"ס מלכות הממותקת לגמרי בהבינה, ונעשית כמו הבינה, ואין אחיזה להם בהבינה. וסוד כלי ברזל ה"ס הדינים של עצמות המלכות המצומצמת שהיא סוד נקודה דמדת הדין, ואם קולה נשמע תכף מסתלקים המוחין מהנוקבא. (כנ"ל
דף צ"ג ד"ה ביאור). ולפי שבקיעת האבנים שה"ס יציאת הקטנות של המדרגות שלה, נעשה על ידי השמיר, שה"ס קטנות דבינה, נעשה הבנין שלהן, שה"ס המשכת המוחין דגדלות, ג"כ מהבינה. ואז יכולה הנוקבא לעלות ולהלביש את בינה עלאה, ואז נקראת הנוקבא
בית המקדש, כי קבלה מוחין מאו"א הנקראים קדש. אבל אם לא היה להם סוד ה
שמיר והיה נשמע קול כלי ברזל, שה"ס הנקודה דמדת הדין, לא היתה מקבלת הנוקבא מוחין דקדש לעולם, ובית המקדש לא היה יכול להבנות.
