זהר

שכז) ולא כשפחה בישא, לילית, חצופה בלא ענוה, לית לה בשת פנים, אימא דערב רב, ובגין דא אמר שלמה, אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה. דשכינתא איהי מטרוניתא, שפחה דילה לילית, לית לה ענוה, ולא בשת אנפין מקב"ה. והכי בנהא ערב רב, וקב"ה עתיד לאעברא לה ולבנהא מעלמא, דממזרים אינון מבני ט' מדות, אסנ"ת משגח"ת, ממזרי דרבנן.

פירוש הסולם

שכז) ולא כשפחה בישא וכו': ולא כשפחה הרעה שנקראת לילית שהיא חצופה, שאין לה ענוה, ואין לה בשת פנים, היא האם של ערב רב. ומשום זה אמר שלמה, אשת חיל עטרת בעלה, שהיא השכינה. וכרקב בעצמותיו מבישה, היא השפחה לילית. כי השכינה היא המלכה, השפחה שלה היא לילית, שאין לה ענוה, ולא בשת פנים מן הקב"ה, וכך הם בניה, שהם ערב רב, והקב"ה עתיד להעביר אותה ואת בניה מן העולם, שהם ממזרים מבני ט' מדות אסנ"ת משגח"ת. שהן ראשי תיבות, אנוסה שנואה נדה תמורה מורדת שכורה גרושה חצופה תערובת. שהם ממזרים מדרבנן.