זהר

שכו) אינון ראשי החיה, אלין ארבע רישי אנפין. חד אריה, דכתיב ופני אריה אל הימין. וחד שור, דכתיב ופני שור מהשמאל. וחד נשר, דכתיב ופני נשר לארבעתן. אדם כללא דכלא, דכתיב ודמות פניהם פני אדם. ואלין ארבע רישי חיוון דנטלין לה לכורסייא קדישא, ומגו מטולא דילהון זעין. ומההוא זיעא דמטולא דילהון, אתעביד ההוא נהר די נור. דכתיב, נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשונה.

פירוש הסולם

שכו) אינון ראשי החיה וכו': ראשי החיה אלו הן ד' ראשי פנים, אחד הוא אריה, שכתוב, ופני אריה אל הימין. שהוא חסד, דהיינו מיכאל. ואחד שור, שכתוב, ופני שור מהשמאל, שהוא גבורה, דהיינו גבריאל. ואתר נשר, שכתוב, ופני נשר לארבעתן. שהוא תפארת, דהיינו רפאל, אדם, הוא כלל הכל, שכתוב, ודמות פניהם פני אדם. שהוא מלכות המקבלת מכולן, דהיינו נוריאל. ומבחינה אחרת מיכאל לימין אריה, גבריאל משמאל שור, ואוריאל באמצע, ת"ת, ורפאל הוא פני אדם. (עי' להלן פקודי דף רנ"ד ע"א, ד"י) ואלו הן ארבע ראשי החיות הנושאות את כסא הקדוש, שהוא המלכות, ומשום המשא שלהם הם מזיעים, ומזיעה ההיא של המשא שלהם, נעשה הנהר דינור, שכתוב, נהר דינור נגיד ונפק מן קדמוהי, אלף אלפין ישמשונה.
פירוש. הכסא הקדוש שה"ס המלכות נקראת חכמה תתאה, שע"י ארבע החיות הנושאות אותה, כמו שנתבאר זה היטב לעיל (בראשית א' דף צ' ד"ה כורסיא, ע"ש) עי"ז מתגלה החכמה שבה, שז"ס המשא שהחיות נושאות ואין גילוי החכמה רק בגילוי הדינים דנקודת השורק, (כנ"ל פרשת וירא דף ס"ד ד"ה וז"ש חד, ע"ש). וגילוי הדינים אלו ה"ס הזיעה של החיות מחמת משאם, דהיינו מחמת גילוי החכמה. ומדינים אלו נתהוה הנהר די נור.