זהר

שכו) ועל דא תנינן. כל מאן דאפיק פסוקא דשיר השירים, ואמר ליה בבי משתיא. אורייתא איהי חגירת שק, וסלקא לגבי קב"ה, ואמרה קמיה, עבדו לי בניך מחוך בבי משתיא. ודאי אורייתא סלקת וקאמרת הכי, בגין דא אצטריך לנטרא, ולסלקא עטרא על רישיה דבר נש, כל מלה ומלה דשיר השירים.

פירוש הסולם

שכו) ועל דא תנינן וכו': ועל כן למדנו, כל מי שמוציא פסוק של שיר השירים ואומר אותו בבית המשתה, התורה חוגרת שק ועולה להקב"ה, ואומרת לפניו, עשוני בניך צחוק בבית המשתה. ודאי שהתורה עולה ואומרת כך. ומשום זה צריכים להשמר, ולהעלות עטרה על ראשו של האדם, מכל מלה ומלה של שיר השירים.