זהר

שכו) ומאן אתער לכל האי, בזמנא דאית זכאה, דאודע להו כדקא יאות, וההוא זכאה אשתמודע בינייהו. דתניא, זכאה כד אשתאר בעלמא, בין חייא, ובין מיתיא אשתמודע, דהא כל יומא מכרזי עליה בינייהו, וכד צערא טפי בעלמא, והוא לא יכיל לאגנא על דרא, הוא אודע להו צערא דעלמא.

פירוש הסולם

שכו) ומאן אתער לכל האי וכו': שואל, ומי מעורר לכל זה, שיתפללו נפשות המתים על החיים. ומשיב, בשעה שיש צדיק בעולם שמודיע להם כראוי. ואותו צדיק הוכר ביניהם. כי למדנו כאשר נשאר צדיק בעולם, הוא מוכר בין החיים ובין המתים, כי כל יום מכריזים עליו ביניהם. וכשיש צער רב בעולם, והוא אינו יכול להגן על הדור, הוא מודיע אותם את הצער שבעולם. והם מבקשים רחמים על החיים כנ"ל.