זהר

שכו) עד דהוו אזלי, חמי חד מעיינא דמיא, יתבו תמן. א"ל ר' אליעזר, עקיבא, תא ואחזי לך נביעא דמיא, דקא פתחי מיא, וצלילין ונזלין, כהא דכתיב באר מים חיים ונוזלים מן לבנון. ועל הדא פסוקא, גילה לו שיחת מלאכי השרת, שיחת כוכבים ומזלות, וידיעת חלוני חמה בעתותיו וזמניו, שיחת דקלים ועופות, שיחת הרוחות, ידיעת התקופות והעיבורים.

פירוש הסולם

שכו) עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים, ראו מעיין אחד של מים. ישבו שם. א"ל ר' אליעזר, עקיבא, בוא ואראה לך מבוע מים, שפותח מים, צלולים ונוזלים, כמו שכתוב, באר מים חיים ונוזלים מן לבנון. ועל פסוק הזה, גילה לו, שיחת מלאכי השרת, שיחת כוכבים ומזלות, וידיעת חלוני חמה בעתותיו וזמניו, שיחת דקלים ועופות, שיחת הרוחות, ידיעת התקופות והעיבורים.