זהר

שכו) כגוונא דשכינתא, איהי מראה דיליה, שמיעה דיליה, ריח ניחח דיליה, דבור דיליה, ברישא. הכי איהו בידין, עשיית מצוה דיליה, בגופא כריעא דיליה. בצלותא זקיפא דיליה, בצלותא עמידה דיליה, דאיהו דקיימא קמיה בכל אתר, וכרעת לגביה, ואתנפלת לרגלוי בנפילת אפים, למשאל מניה רחמים על בנהא, איהי ענוה לגביה, ואית לה בשת פנים מיניה.

פירוש הסולם

שכו) כגוונא דשכינתא איהי וכו': כמו שהשכינה היא מראה של, שמיעה שלו, ריח ניחוח שלו, דבור שלו, בראש, כך היא בידים, היא עשית מצוה שלו, בגוף היא כריעה שלו, בתפלה היא זקיפה שלו, וכן בתפלה היא עמידה שלו. שקבלת ג"ר נקראת זקיפה ועמידה. כנ"ל כי היא עומדת לפניו בכל מקום, וכורעת אליו, ומתנפלת לרגליו בנפילת אפים לבקש ממנו רחמים על בניה. היא ענוה אליו, ויש לה בשת פנים ממנו.