זהר

שכה) ואף ע"ג דאמרן עדן דלתתא בארעא, הכי הוא ודאי. אבל כלא רזא עלאה איהו, כמה דאתמר דהאי נקודה דקאמרן, כמה דאית לה חולקא לעילא, הכי נמי אית לה חולקא לתתא בארעא. והאי גנתא לתתא, איהו חולקא דההיא נקודה לאשתעשעא ברוחי דצדיקייא בארעא, ואתהני בכל סטרין לעילא ותתא. לעילא בצדיק. לתתא בההוא איבא דצדיק, ולא אשתכח שעשועא עילא ותתא אלא בצדיק. והאי גנתא איהו, מההיא נקודה דאקרי עדן .

פירוש הסולם

שכה) ואע"ג דאמרן עדן וכו': ואע"פ שאמרנו שעדן שלמטה היא בארץ, והגן מקבל מעדן שלמטה. ואתה אומר שהגן מקבל מארבע חיות. ומשיב, אבל הכל הוא סוד עליון, כמו שלמדנו. כי נקודה זו שאמרנו, דהיינו מלכות דאצילות, כמו שיש לה חלק למעלה באצילות, כן יש לוק חלק למטה בארץ, דהיינו כמו שהיא חלק העשירי באצילות כן היא חלק העשירי בארץ, דהיינו הגן, והגן שלמטה הוא חלק הנקודה הזו שבארץ, להשתעשע ברוחות הצדיקים בארץ, ונהנית מכל הצדדים, למעלה ולמטה, למעלה נהנית מצדיק, שהוא יסוד דז"א, למטה נהנית מפריו של הצדיק, שהם הנשמות של הצדיקים הנולדות מיסוד דז"א, ולא נמצא שעשוע למעלה ולמטה אל המלכות אלא בצדיק. כי פריו נחשבים ג"כ לבחינת צדיק כמוהו. וע"כ כמו שמלכות שלמעלה רוכבת על ד' חיות, כן המלכות שלמטה, שהיא הגן, מקבלת מד' חיות כמו שאמרנו, וגן הזה היא נמשך מנקודה ההיא שנקראת עדן. דהיינו ג"כ כמו מלכות שלמעלה, כי נבחנת לחכמה תתאה משום שנמשכת מעדן העליון, כן הגן שהיא מלכות שלמטה נמשכת מעדן התחתון. באפן שמקבל משניהם, אלא ד' חיות הן מעצם המלכות, ועדן הוא אור העליון הנמשך למלכות, הן למעלה והן למטה.