זהר

שכה) תושבחתא דשירתא דא, איהי כללא דכל אורייתא. כללא דכל עובדא דבראשית, כללא דרזא דאבהן, כללא דגלותא דמצרים. וכד נפקו ישראל ממצרים. ותושבחתא דימא. כללא דיו"ד אמירן. וקיומא דהר סיני. וכד אזלו ישראל במדברא, עד דעאלו לארעא, ואתבני בי מקדשא. כללא דעטורא דשמא קדישא עלאה, ברחימו ובחדוה. כללא דגלותהון דישראל ביני עממיא, ופורקנא דלהון. כללא דתחיית המתים, עד יומא דאיהי שבת ליי'. מאי דהוה, ומאי דהוי, ומאי דזמין למהוי, לבתר ביומא שביעאה, כד יהא שבת ליי', כלא איהו בשיר השירים.

פירוש הסולם

שכה) תושבחתא דשירתא דא וכו': השבח של שירה זו דשיר השירים, הוא כלל כל התורה, כלל של כל מעשי בראשית, כלל של סוד האבות, כלל של גלות מצרים, ושל יציאת ישראל ממצרים, ושל השיר של הים, דהיינו אז ישיר משה, והכלל של עשרת הדברות, וקיום של הר סיני, וכולל מזמן כשהלכו ישראל במדבר, עד שבאו לארץ, ונבנה בית הקדש, כלל של עטור השם הקדוש העליון באהבה ובשמחה, כלל של גלות ישראל ביו העמים והגאולה שלהם, כלל של תחיית המתים עד היום שהוא שבת לה', דהיינו היום שכולו שבת שלעתיד לבא, מה שהוא ומה שהיה ומה שעתיד להיות אח"כ ביום השביעי, דהיינו באלף השביעי, כשיהיה שבת לה', הכל הוא בשיר השירים.