זהר

שכה) וצווחין תרין בכיין, חד, על דנחתי בגלותא, לבר מתחומא דילהון. וחד, על דנפתחו השמים, ושלום לא אשתכח, ואינון תרין בכיין, הה"ד צעקו חוצה, הא בכייה חד. מלאכי שלום, אינון דהוו מסטרא דשלום, יבכו על ההוא שלום, בגין דחסרי נהר כבר.

פירוש הסולם

שכה) וצווחין תרין בכיין וכו׳: וצועקים שתי בכיות, אחת, על שירדו בגלות חוץ מגבולם. ואחת, על שנפתחו השמים, דהיינו שנפתח הקשר של ימין ושמאל, שיש בקו האמצעי, ושלום אינו נמצא ביניהם. והם ב׳ בכיות. ז"ש, צעקו חוצה, הנה בכיה אחת. מלאכי שלום מר יבכיון, היינו אלו שהם מצד השלום, דהיינו שהם מקו האמצעי העושה שלום בין ימין ושמאל (כנ"ל בפלפה"ס אות ל"ה) יבכו על שלום ההוא שנתבטל, משום שחסר להם נהר כבר, שהוא אור החסד.