זהר

שכה) ת״ח, לא אשתכח חדוותא קמי קב״ה, כיומא דסליק שלמה לחכמתא, ואמר שיר השירים. כדין נהירו אנפוי דמטרוניתא, ואתי מלכא למשרי מדוריה עמה. הה״ד, ותרב חכמת שלמה וגו'. מאי ותרב. דסלקא שפירו דמטרוניתא, ואתרביאת בדרגהא על כל שאר דרגין, בגין דמלכא שוי מדוריה בה. וכל כך למה. בגין דאפיקת ברא חכימא דא לעלמא.

פירוש הסולם

שכה) ת״ח לא אשתכח וכו׳: בוא וראה, לא היתה נמצאת שמחה לפני הקב"ה כאותו יום שעלה שלמה לחכמה, ואמר שיר השירים, אז האירו פניה של המלכה, והמלך בא להשרות משכנו עמה. ז״ש, ותרב חכמת שלמה וגו'. מהו ותרב. היינו שעלה היופי של המלכה, ונתגדלה במדרגותיה על כל שאר המדרגות שהיו לה באיזה זמן, משום שהמלך שם משכנו בה. וכל כך למה, משום שהוציאה בן חכם הזה לעולם.