זהר

שכה) ומאי משם רועה אבן ישראל. שמשם נזון אבן ישראל. ומאי משם. הוי אומר צדיק עליון. ומה הוא. היינו האור הגדול הצפון, והיינו סוחרת. והאבן שדרה למטה הימנה נקרא דר. ומאי הוא קרנים, שנאמר קרנים מידו לו. היינו חמש אצבעות של יד ימין.

פירוש מעלות הסולם

שכה) ומאי משם רועה וגו׳: שואל ומהו פירושו של משם רועה אבן ישראל, ומשיב, שמשם ניזון אבן ישראל, היינו מלכות. ומהו משם מאיפה. ומשיב הוה אומר צדיק עליון היינו יסוד. ומה הם המזונות היינו האור הגדול הצפון, היינו האור המקיף והיינו סוחרת. והאבן שדרה למטה הימנה נקרא דר היינו האור הפנימי. ומהו קרנים, שנאמר קרנים מידו לו (חבקוק ג' ד')וקרן הוא לשון קרן עור פניו ומשיב היינו חמש אצבעות שליד ימין. היינו חסד.
פירוש הדברים ידוע הוא כי אי אפשר שתהיה מציאות אור בלי כלי, ומתחלה לא היה בעשר הספירות רק כלי אחד, היינו מלכות. ומה שאנו אומרים שישנן ה׳ בחינות כח״ב תו״מ הן כולן חלקי המלכות שנקראת בחינה ד׳. כלומר, שהן נערכות לפי הקרבה לגמר הכלי שהוא בחינה הד׳. אלא אחר צמצום הא׳ נתתקן מסך בכלי מלכות המעכב את האור העליון מלהתלבש בתוכה, ולפיכך כשהאור העליון מגיע אל המסך, הוא מעכבהו ומכה בו ודוחה אותו לאחוריו. והכאה זו נקראת זווג דהכאה של האור העליון עם המסך שבכלי מלכות. והאור הנדחה לאחוריו נקרא עשר ספירות דאור חוזר ויש לדעת שהאור החוזר הזה כולל כל האורות המקיפים שבכל העולמות.
ויש עוד מין ב׳ של או״ח הכלול כאן, הוא אור החוזר העולה ממטה למעלה ומלביש את עשר הספירות של אור הישר, ומאור חוזר זה נעשו כלים חדשים במקום המלכות שנצטמצמה שלא לקבל אור. ומחמת הכלים החדשים של עשר הספירות דאור חוזר. נבחן בכל פרצוף ג׳ חלקים: ראש, תוך, סוף. כי עשר הספירות העולות מן המסך ולמעלה נחשבות לע״ס דראש והגם שמלבישות על עשר הספירות דאו״י אינן עוד כלים אמיתיים כי שם כלי מורה על בחינת עובי שבו דהיינו כח הדין שיש במסך המעכב על התלבשות האור במלכות, ויש כלל שאין כח הדין פועל ממנו ולמעלה, אלא ממקום מציאות הדין ולמטה, ולפיכך אין כח הדין ניכר באו"ח ואינו ראוי עדין להיות כלי גמור ונקרא בשם ראש היינו שורש לכלים ולא כלים גמורים. ומלכות שבראש שבה נתתקן המסך לזווג דהכאה נקראת פה והיינו כמו שבפה הגשמי יוצא ה׳ מוצאות הפה, כך הפה הרוחני יש בו זווג דהכאה להוציא ה׳ בחינות כח״ב תו״מ שהם הכלים לע"ס דאור ישר, וכלים נקראים אותיות.
וע״כ הוצרכו עשר ספירות דאו״י ואו״ח להתפשט מן הפה ולמטה שאז נעשו ע״ס של האור החוזר לבחינות כלים גמורים המקבלים ומלבישים את עשר הספירות של האור הישר כי עתה כבר המסך ממעל להם וכבר שולטת העבי שבו על עה״ס דאור החוזר שבזה נעשו כלים ונקראים תוף וגוף.
והנה מצאנו במלכות של ראש ב׳ בחינות: בחינת א׳ הוא הסיום דהיינו מה שהמסך מעכב על אור העליון שלא יתלבש בכלי מלכות. בחינת ב׳ היא הזווג שנעשה על המלכות בסוד זווג דהכאה המעלה אור חוזר להלביש את האור העליון. כי לולא הזדווג האור העליון עם המסך בסוד זווג דהכאה המעלה או״ח להלביש את האור העליון. לא היתה שום מציאות ואפשרות שיאיר אור העליון למטה מן הראש כי אין אור בלי כלי.
והנה אור העליון נקרא הוי״ה והמלכות שהיא נוקבא שלו נקראת יראת ה׳. וזה אמרו ומאי ניהו יראת ה׳ אשר יש בה המסך שאור העליון מזדווג בו ומכה בו, ומשיב זה האור הראשון וכו' היינו מלכות דראש שממנה ולמעלה נחשב כמו אור בלי כלי, ולפיכך האור ההוא גדול ואין כל בריה יכולה להסתכל בו וכו' כי אי אפשר לקבל שום אור בלי כלי.
והנה סחורה ה״ס אור המקיף מלשון סחור סחור, וזה אמרו והיא מדת כל סחורה שבעולם כי המדה של אור המקיף מדוד לפי כח הדחיה שיש בהמסך הדוחה את האור העליון לאחוריו. וסוחרת ודר ה״ס אור המקיף ואור הפנימי בסו"ה זה שמי לעלם שה״ס שס״ה מצות לא תעשה הרומזות על הארת ג״ר שאי אפשר להמשיכה ואסור להמשיכה, ומקבלים אותה רק בדרך מקיף שנקרא סוחרת. וזה זכרי לדר דר ה״ס אורות הפנימיים היינו הארת ו"ק דחכמה המתלבשת בחסדים ומצוה להמשיכה בסוד רמ״ח מצוות עשה, וזה אמרו והיא כח אבן יקרה שקורין סוחרת ודר, היינו כי מלכות דראש כוללת כל אורות הפנימיים והמקיפים של הגוף ועל מה היא מדת דר שואל איך היא מודדת את האורות המתלבשים בתוך הכלים. ומשיב שלקח הקב"ה מזיוה אחת מאלפים וכו' כידוע שבשעת הזווג מתבטלים המסכים והפרסאות ואחר הזווג מסתלק האור ונשאר רק חלק הארה בתוך הפרצוף והארת חכמה נקראת אלפים ונשארת אחת מאלפים וכלל בה במלכות דראש כל המצות היינו כל התרי״ג מצות הן המקיפות בסוד זה שמי לעלם, שמי וי"ה שס״ה. והן הפנימיים בסוד זה זכרי לדר דר, זכרי עם ו״ה רמ״ח. בא אברהם ובקש כחו לתת לו את המלכות שהיא יראת ה׳ ונתנו לו כי זכה אליה, ולא רצה אותה להמשיך את כל הארותיה לפני גמר התקון שזה היה חטא עץ הדעת וחטאו של נח בסוד הכתוב וישת מן היין וישכר ויתגל וכו' זכה ונטל מדתו מדת החסד. וכן יצחק ויעקב וכו'. ומ״ש אברהם מלמעלה היינו ימין ויצחק למטה שמאל. אתה תהיה באמצע קו האמצעי. ועם הדברים הללו מבואר הכל עד סוף המאמר.