זהר

שכד) א"ל רבי אבא, והא פרה קדישא איהי, דכיא איהי, ואמאי. אמר ליה הכי הוא, והא אוקמוה, כללא דארבע מלכוון הות. פרה, כד"א כי כפרה סוררה סרר ישראל. אדומה, דא מלכות בבל, דכתיב אנת הוא רישא די דהבא. תמימה, דא מלכות מדי. אשר אין בה מום, דא מלכות יון. אשר לא עלה עליה עול, דא מלכות אדום, דלא סליק עליה עול. ורזא דמלה דא, אף על גב דכמה מלין אתייהיבו למדרש בקראי, כלהו חד.

פירוש הסולם

שכד) אמר ליה ר' אבא וכו': א"ל ר"א, והרי הפרה הקדושה היא טהורה, ולמה תשוה אותה לעגל ולשה שהמצרים עבדו אליו, ולמה שריפתה תכניע צדדי הטומאה. אמר ליה כך הוא, שפרה רומזת ג"כ על הצד שלהם, והרי העמידוהו שהפרה כלל ד' מלכיות היתה. פרה, היא כש"א, כי כפרה סוררה סרר ישראל. אדומה, זו מלכות בבל. שכתוב אנת הוא רישא די דהבא, והזהב אדום הוא. תמימה, זו מלכות מדי. אשר אין בה מום, זו מלכות יון. אשר לא עלה עליה עול, זו מלכות אדום, שלא עלה עליה עול. וסוד הדבר הזה, הוא, אע"פ שכמה דברים נתנו לדרוש בכתובים, הכל סוד אחד.