פירוש הסולם
שכד)
ובשעתא דאמרת נגילה וכו': ובשעה שאמרה המלכות, נגילה ונשמחה בך, הוא שמחת הצדיקים, שהם יסוד דז"א ויסוד דמלכות, הנקראים צדיקים, שנזדמן לשמחה. ועל כן הוא
ג' שה"ס כ"ב אותיות, דהיינו שליטת החסדים, כנ"ל, והיא המלכות,
ר'. כי אז היא נתתקנה לבדה, דהיינו בלי ז' הנערות, ונפרעה אליו לקחת שמחת המקום ההוא, כאשה שנפרעה להשתמש בבעלה.
פירוש. כי בשעה שאמרה אחריך נרוצה, דהיינו בצירוף ב"ש, לקחה המלכות עמה את שבע הנערות, שה"ס הכלים דאחורים של המלכות המקבלים חכמה
(כנ"ל אות שכ"ג,
וכנ"ל אות קנ"ט ע"ש), והביאה אותן אל המלך. שהיא מפני שרצתה לקבל גם חכמה מז"א, והם בית הקבול לחכמה. אבל בזמן הזווג עם ז"א, אינה מקבלת אלא חסדים בלבד, וע"כ אינה צריכה עתה לשבע הנערות. וז"ש,
אתתקנת איהי בלחודהא, דהיינו רק לקבלת החסדים בלבד. וע"כ אינה צריכה עתה לתקן את שבע הנערות, שהן מקבלות חכמה. ונתבאר טעם יחוד ז"א ומלכות בצירוף
ג"ר דא"ת ב"ש.
