זהר

שכד) במחשבה מלגו בינה, בן יה. ישראל עלה במחשבה. הרהור חכמה, לחכימא ברמיזא. חכמה עלה במחשבה דאיהו בינה, מחשבה והרהור כלא חד. חכמה לא אשתמודע אלא בבינה, ובינה בלב. ובגין דא, מחשבה בלב, הרהור בלב.

פירוש הסולם

שכד) במחשבה מלגאו בינה וכו': המחשבה, שהיא בפנים החושים רשר"ד, היא בינה, שהיא אותיות בן י"ה, משום שישראל שה"ס ז"א, שנקרא בן, עלה במחשבה, שה"ס י"ה. הרהור, הוא חכמה. כי לחכם די הרמז, דהיינו הרהור מטרם שבא למחשבה מתוקנת. חכמה עלתה, במחשבה, שהיא בינה. כי מחשבה והרהור הכל אחד, משום שהחכמה אינה נודעת אלא בבינה, ובינה בלב. ומשום זה מחשבה היא בלב והרהור הוא בלב.
פירוש. החכמה שבימין ה"ס או"א, שאין החכמה נודעת שם ואין שם אלא חסדים בלבד. כי החכמה שבימין היא רק חסד (כנ"ל אות ר"ו) ולפיכך נבחנת כבלתי נודעת. כי באו"א אין הי' יוצאת מאויר. (כנ"ל ב"א דף נ"א ד"ה נחית) משא"כ הבינה, ה"ס ישסו"ת, שבהם הי' יוצאת מאויר, והחכמה נגלית בה בקו שמאל שלה. וה"ס לב (כנ"ל אות ר"ו) וע"כ היא נודעת, ונבחן, שהחכמה במקומה היא נעלמת, שאינה שם אלא חסד, אלא היא נמשכת לבינה ושם היא נודעת. וז"ש, הרהור חכמה, לחכימא ברמיזא כי החכמה במקומה היא כמו הרהור בלתי מושג, שעוד לא בא לידי גילוי מחשבה. חכמה עלה במחשבה דאיהו בינה, כי במקום בינה החכמה נודעת ולא במקומה עצמה, וז"ש, ובגין דא מחשבה בלב, הרהור בלב, כלומר, שאפילו ההרהור אינו במקום החכמה, אלא במקום הבינה הנקראת לב. ששם יש ימין ושמאל חכמה ובינה, שהחכמה הרהור והבינה היא מחשבה.