זהר

שכג) רבי ייסא, זוטא, הוה שכיח קמיה דר"ש, אמר ליה. האי דכתיב ברכות לראש צדיק, לצדיק מבעי ליה, מאי לראש צדיק. אמר ליה, ראש צדיק: דא היא עטרה קדישא, ואוקמוה. תו, ראש צדיק, דא יעקב, דאיהו נטיל ברכאן, ונגיד לון לצדיק, ומתמן אזדריקו לכל עיבר, ומתברכן כלהו עלמין.

פירוש הסולם

שכג) ר' ייסא זוטא וכו': ר"י הקטן היה מצוי לפני ר' שמעון. אמר לו זה שכתוב, ​ברכות לראש צדיק, היה צריך לומר לצדיק, ולמה כתוב ראש צדיק. אמר לו, ראש צדיק הוא עטרה הקדושה, דהיינו עטרת יסוד. ובארוהו. עוד, ראש צדיק, זה יעקב, שהוא ת"ת, וגופא ונקרא ראש צדיק, משום שהוא מקבל הברכות ומשפיע אותן לצדיק, דהיינו אל היסוד, שנקרא צדיק, ומשם נזרקים לכל צד, דהיינו לימין ושמאל שבמלכות, וכל העולמות מתברכים.