זהר

שכג) ובראייה ושמיעה וריחא ודבור, שריא ידו"ד. בעשייה, במשוש, שמוש, הלוך, שריא אדני. ודא ראיה, דאור ונר, דאתמר בה ותורה אור. ריחא דקרבנין, דאינין צלותין, דבור באורייתא, דבור בצלותא. ועשייה דמצוה, ושמוש דילה, ומשוש דילה, והלוך דילה, וראייה ושמיעה, דלית תמן אורייתא ומצוה, קב"ה ושכינתיה לא שריא תמן. דקב"ה שריא בראייה, וכן שכינתיה, דאורייתא ותורה אור, שכינתיה ראיה דיליה ידוד במראה אליו אתודע, שכינתיה.

פירוש הסולם

שכג) ובראיה ושמיעה וריחא וכו': ובראיה שמיעה ריח ודבור שורה הוי"ה, כי ראיה שמיעה הן י"ה, ריח ודבור הן ו"ה. בעשיה, במשוש, שמוש, והליכה, שורה אדני. וראיה זו, היא ראיה שבאור ושבנר, שנאמר בה ותורה אור. ריח, הוא הריח של הקרבנות, שהם תפלות. דבור הוא בתורה, דבור הוא בתפלה. ועשיה הוא של מצוה. ושמוש של מצוה. ומשוש שלה. והליכה שלה. וראיה ושמיעה, שאין שם תורה ומצוה, הקב"ה ושכינתו אינם שורים שם. כי הקב"ה שורה בראיה, שה"ס חכמה, וכן שכינתו. כי התורה היא ותורה אור, וראיה שלו היא השכינה, כי אין החכמה נגלית אלא במלכות (כנ"ל ב"א דף רע"ו ד"ה ועוד), כי הויה, שהוא ז"א, אמר, במראה אליו אתודע, שהיא השכינה, שהיא מראה שלו.