זהר

שכג) ת״ח, כל זמנא דישראל רחקין מהיכלא דמלכא, כביכול מטרוניתא אתרחקת עמהון. מ״ט. בגין דמטרוניתא לא אקדימת קיסטא להאי בר, לאלקאה ליה, למיהך באורח מישר. בגין דמלכא לא אלקי לבריה לעלמין, אלא שביק כלא בידא דמטרוניתא, לאנהגא היכלא, ולאלקאה ברה, ולדברא ליה באורח קשוט, לקבליה דמלכא.

פירוש הסולם

שכג) ת״ח כל זמנא וכו׳: בוא וראה, כל זמן שישראל רחוקים מהיכל המלך, כביכול המטרוניתא מתרחקת עמהם מן המלך. מהו הטעם. הוא, משום שהמלכה לא הקדימה שבט לאותו הבן להכותו שילך בדרך הישר. כי המלך אינו מכה בנו לעולם, אלא עוזב הכל בידי המלכה, שתנהיג היכלו, ושתכה את בנה, ושהנהיגו בדרך אמת כנגד המלך. קיסטא, פירושו שבט, לפי הענין.