זהר

שכב) דהא בקדמיתא אשתכח חיבורא חדא בכללא חד, דאתכלילא ימינא בשמאלא, ושמאלא בימינא, ואתעביד מניה שמים דכליל תרווייהו. כיון דימינא אתהדר לאחורא, כמא דכתיב השיב אחור ימינו, כדין ודאי נפתחו השמים, נפתחו מההוא שלימו דחבורא דהוה בקדמיתא, ואתכסי קדרותא בההוא אתר, דכתיב אלביש שמים קדרות, דחסר מנייהו נהר כבר, ההוא נהורא אור קדמאה, דכבר הוה. כביכול אשתכח פירודא.

פירוש הסולם

שכב) דהא בקדמיתא אשתכח וכו׳: ומפרש. כי בתחילה נמצא חיבור אחד בכלל אחד שנכללו קו ימין בקו שמאל והשמאל בימין, ונעשו ממנו שמים, שהוא ז"א, הכולל את שניהם, וכיון שהימין חזר לאחור, כמו שכתוב, השיב אחור ימינו, ונשאר קו השמאל בלי ימין, אז ודאי נפתחו השמים, שנפתחו מאותו חיבור השלם שהיה בהם תחילה, שנשאר שמאל בלי ימין, ונתכסה אותו המקום בחשך, שכתוב, אלביש שמים קדרות. כי הארת שמאל בלי ימין הוא חשך, (כבזהר ב"א דף מ"ז ד"ה נפק) משום שחסר מהם נהר כבר, דהיינו אור ההוא, שהוא אור הראשון, חסד, שכבר היה. ועתה כביכול נמצא פירוד. בין ימין לשמאל.