זהר

שכב) ת״ח, כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא, וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה, כד עייל לההוא עלמא, מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם, וההוא לבושא, ווי למאן דאתלבש ביה. דהא כמה גרדיני נמוסין, זמינין לאחדא ביה, ועיילי ליה לגיהנם. ושלמה מלכא צווח ואמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

פירוש הסולם

שכב) ת״ח כמה לבושין וכו׳: בוא וראה, כמה לבושים מזדמנים בעולם ההוא, ואותו האדם שלא זכה בעולם הזה בלבושים של מצוה, דהיינו בטלית בצצית, כשנכנס לעולם ההוא, מלבישים אותו בלבוש אחד הנודע לאדוני הגיהנם. ואותו הלבוש, אוי למי שנתלבש בו, כי כמה חוקרי הדין עתידים לאחוז בו, ומכניסים אותו לגיהנם. ושלמה המלך צוח ואמר, בכל עת יהיו בגדיך לבנים.